לא הישג גדול לישראל

כינוס מועצת האסוציאציה אינה "פריצת דרך" ואינה "הישג גדול לישראל" היוזמה האירופית לחידוש כינוס מועצת האסוציאציה אינה פועל יוצא מעצם קיומה של הממשלה הנוכחית או מכישרונותיהם הדיפלומטיים של נפתלי בנט או יאיר לפיד היא נובעת מהקשרים גיאופוליטיים ופנים-אירופיים שאינם קשורים בהכרח לישראל


▪ ▪ ▪


שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו לחדש את מפגש מועצת האסוציאציה עם מדינת ישראל. כך פורסם בתקשורת. ברק רביד מהארץ אף הדגיש כי החלטה זו קשורה לעידן פוסט-נתניהו שכן בעת כהונתו כראש ממשלה היו, לדבריו, יחסי ישראל-אירופה בשפל. כלי תקשורת אחרים כגון וואלה וערוץ 7 אף התייחסו להחלטת אירופה בסופרלטיבים אופטימיים כגון "פריצת דרך", "הישג גדול לישראל". נציג את הנושא בפרופורציות הנכונות. ראשית יודגש כי הערכתו של ברק רביד בדבר השפל ביחסים עם אירופה בתקופת נתניהו היא מופרכת לחלוטין. עוד לפני תקופת כהונתו השנייה של נתניהו נשמעו קריאות בחוגים הפוליטיים של אירופה לא רק להשעות את מועצת האסוציאציה אלא גם להשעות את הסכם האסוציאציה כולו, ובתקופת "חומת מגן" נשמעו קריאות להטיל אמברגו נשק על ישראל וכו', ואין בכוונתי לפרט ברשימה זו את העובדות המפריכות את הערכתו של רביד. הייתה זו דווקא מדינת ישראל שהחרימה ראשונה את קיום מועצת האסוציאציה ב-2013 ולא האיחוד האירופי, וזאת כמחאה על עמדתו התקיפה של האיחוד להפריד בין ישראל לבין "השטחים הפלשתינים הכבושים" בכל הקשור להסכם האסוציאציה. נכון שבשנים שלאחר מכן חלק משרי החוץ של האיחוד תמכו בהשעיית התכנסות מועצת האסוציאציה, בעיקר לנוכח העימותים והמבצעים הצבאיים בעזה, ולא בגלל שבראש ממשלת ישראל עמד נתניהו. במאמר מוסגר אדגיש כי בדרך כלל מדינות אירופה המשיכו במסורת הצבעות נגד ישראל בעצרת הכללית של או"ם כל שנה גם כאשר זו האחרונה נקטה ב"מדיניות שלום", כגון לאחר הסכם השלום עם מצרים, לאחר הסכמי אוסלו ולאחר הנסיגה מעזה. אירופה מעולם לא הייתה זקוקה לנתניהו כדי לייסר את ישראל בשוטים. יתרה מזו: בפרלמנט האירופי עלו קולות הקוראים לחדש את כינוס מועצת האסוציאציה עוד בתקופת ממשלת נתניהו. בפברואר 2020 הגיש חבר הפרלמנט האירופי אנטוניו לופז-אישטוריז שאילתה לממונה על יחסי החוץ של האיחוד ג'וזף בורל בעניין זה. הוא הדגיש כי ישראל היא בעלת ברית אסטרטגית של אירופה עוד מהתקופה שלפני החתימה על הסכם האסוציאציה (1995) ורצוי לחדש את כינוס המועצה. על כך השיב בורל בחיוב ואף הדגיש כי על כל פנים למרות השעית כינוס מועצת האסוציאציה הרי שהוועדות העוסקות בהיבטים הפרקטיים ממשיכות להתכנס תדיר במשך כל אותה תקופה. שאילתה דומה עלתה בפרלמנט האירופי גם על-ידי חבר הפרלמנט לוקס מנדל (מתומכי ישראל) בינואר 2021. בורל השיב תשובה זהה בתוספת הדגשה כי כינוס המועצה יעלה הזדמנות לאירופה לקדם את "פתרון שתי המדינות". על כל פנים הגם שהחלטת אירופה האחרונה היא חיובית אין לראות בה לא "פריצת דרך" ולא "הישג גדול לישראל". הסכם האסוציאציה, הסכם מקיף ומפורט, שנחתם ב-1995 ונכנס לתוקף בשנת 2000 הוא הסכם המתווה מסגרת לגאלית ליחסי ישראל-איחוד אירופי בעיקר בתחום הסחר ההדדי ושיתוף פעולה במגוון תחומים אחרים, והוא כולל בתוכו הסכמים מוקדמים יותר בין הצדדים, חלקם בילטראליים וחלקם אזוריים. יחסים דיפלומטיים בין ישראל לקהילייה האירופית התחילו כבר ב-1959 והסכם לשיתוף פעולה בתחום הסחר, הכלכלה, התרבות והפוליטיקה נחתם כבר ב-1975. הגם שפגישות בין שרי חוץ של ישראל לבין עמיתיהם האירופים התקיימו לאורך השנים קובע ההסכם כי, באופן מנדטורי, שר החוץ של ישראל ייפגש אחת לשנה עם פורום שרי החוץ האירופים במסגרת המכונה "מועצת האסוציאציה". פגישות אלה הפיקו בעבר בעיקר הצהרות מדיניות. ההיבטים המעשיים השוטפים של ההסכם נוהלו בידי וועדת האסוציאציה וועדות משנה של דרגים מקצועיים. במשך כל אותה תקופה שבה לא התכנסה מועצת האסוציאציה נמשך שיתוף פעולה פורה בין ישראל לבין אירופה בתחומים מגוונים בניהולה של ועדת האסוציאציה ונחתמו הסכמים חשובים כגון הסכם התעופה האזרחית הידוע בשם "השמיים הפתוחים" (נחתם ב-2013 אושרר ב-2020). נפח הסחר ההדדי תקופת ה"ברוגז" עלה מ-25,549 מיליארד אירו ל-36,856 מיליארד (על-פי יורוסטאט). היוזמה האירופית לחידוש כינוס מועצת האסוציאציה אינה פועל יוצא מעצם קיומה של הממשלה הנוכחית או מכישרונותיהם הדיפלומטיים של נפתלי בנט או יאיר לפיד. היא נובעת מהקשרים גיאופוליטיים ופנים-אירופיים שאינם קשורים בהכרח לישראל. הסכמי אברהם הם אחד המניעים לכך, וג'וזף בורל אף אמר זאת בפירוש. אירופה אינה רוצה להישאר מחוץ לתמונה, מה עוד שבכוונתה לנצל את המומנטום להפיח חיים בגוויית "פתרון שתי המדינות", מה שיהווה בעיה לדיפלומטיה הישראלית ולא הישג. פלישת רוסיה לאוקראינה יצרה משבר גיאופוליטי המחייב את אירופה לבדוק שוב את נוכחותה באגן המזרחי של הים התיכון. משבר האנרגיה שנפל על אירופה ורצונה לצמצם תלותה בגז הרוסי מהווים מניע חשוב אחר לאור מאגרי הגז הישראלים (למרות שלא הם יוכלו לפתור את המשבר אלא רק להקל). בנוסף לכך יש להדגיש כי הצהרת שרי החוץ האירופים הגיעה כאשר צ'כיה היא המדינה התורנית של האיחוד אשר קובעת את סדר היום הפוליטי שלו. צ'כיה היא כידוע אחת המדינות המעטות באיחוד התומכות בישראל, ולבנימין נתניהו יש בעובדה זו מניות יסוד.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square