מרוץ הנברנים

החקיקה הכלל-אירופית הקיימת כובלת את ידי הממשלות החברות באיחוד האירופי, ורקמת החקיקה המשותפת הולכת ונפרמת כל מדינה מבקשת לחזק את כלכלתה, אך מקוצר ראייה נראה כי האיחוד קרב לקצה המצוק

▪ ▪ ▪

המשבר הכלכלי העולמי חושף את פגיעותה של הסולידריות הרופפת בלאו הכי בין מדינות האיחוד האירופי. מלכתחילה התגבש האיחוד האירופי בשנות החמישים של המאה שעברה מתוך כורח התמוטטות הסדר האירופי, שהחלה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ושהגיעה לגמר במכת המוות שניחתה במלחמת העולם השנייה. מתוך כורח זה קמה ועלתה מראית עין מבורכת של יצירת דגם אירופי על-ממשלתי, מעין פדרטיבי, בייחוד בתחום הכלכלי. הייתה זו רק מראית עין, באשר כל החלטה פדרטיבית יכלה להתקבל רק ברצון החברות כולן. המדינות החברות לא וויתרו על ריבונותן. אך מראית עין זו הייתה מבורכת כי בעידן של צמיחה ושיגשוג כלכלי ,יכלה כל אחת מהמדינות החברות להעצים את הפרופיל הכלכלי שלה במידה רבה יותר מאשר אילו לא הייתה חברה במועדון האירופי. שונה המצב לעת משבר. המועדון האירופי אינו מסוגל לסייע למדינות החברות. גרוע מכך: החקיקה הכלל-אירופית הקיימת כובלת את ידי הממשלות, המבקשות כל אחת להשליך גלגל הצלה לכלכלתן המטלטלת בסערת המשבר הכלכלי; אך באשר יצר ההשרדות של כל מדינה הוא כה חזק, הולכת רקמת החקיקה האירופית ונפרמת. חוסר האונים של המוסדות האירופים לטפל במשבר הכלכלי, ניכר כבר מהתעלמותה של הנציבות האירופית מעצם קיומו של משבר כלכלי. הנציבות לא תפסה את חומרת המצב גם כאשר זו כבר הייתה ניכרת. במשך תקופה די ארוכה נמנעו חברי הנציבות משימוש במונח "מיתון כלכלי" בכל הפרסומים הרשמיים. כל מי שניסה להזהיר מפני חשרת הסופה המתקרבת ובאה, כגון הנציב לענייני תעשיה גונטר פרהויגן, זכה לתגובת גיחוך. רק בנובמבר 2008 החלו לתפוס בנציבות האירופית את חומרת המצב, והחלו להתוות תוכנית של הזרמת 200 מיליארד אירו למשק האירופי. אך דא עקא, לנציבות האירופית עצמה אין סכומים כאלה ואין סמכות להחליט על הוצאה כספית כזו. לא זו אף זו: כאשר מנהיגי אירופה העלו אפשרות להזרמת כספים מתוך קרנות קיימות במועד מוקדם יותר מהמתוכנן, לשם הגשת עזרה ראשונה, התברר שהצעות לפרויקטים שבהם כדאי להשקיע היו דלות ביותר והגיעו לסכום מגוחך של 76 מיליון אירו בלבד לכל השנה. עיקרו של השוק האירופי המשותף, מלבד הסרת גבולות מכס בין המדינות החברות, הוא בהבטחת תחרות עסקית הוגנת בין פירמות ותאגידים, תוך שלילת כל ביטוי של פרוטקציוניזם כלכלי-לאומי. המדינות החברות מנועות על-פי האמנות האירופיות מתמיכה ישירה או עקיפה בתאגידים כלכליים, באשר תמיכה ממשלתית נוגדת את כללי התחרות החופשית מניה וביה (בתנאים מסויימים מאוד מותרת תמיכה מוגבלת וזאת באישור ופיקוח הנציבות האירופית). מאז ומתמיד מנסות הממשלות האירופיות לעקוף את עקרונות התחרות החופשית תוך הסתמכות על פרצות בנוסח האמנות ופרשנות צרה של החקיקה הארופית. ניסיונות אלה מתרבים ביתר שאת לעת הזו בתקווה למזער את נזקי המפולת ברמת הכלכלה הלאומית, ובייחוד על-מנת למנוע עלייה בממדי האבטלה המאיימת על היציבות הפוליטית-חברתית בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי. עקרונות האמנות האירופיות בדבר שוק משותף, חופשי מפרוטקציוניזם לאומי - נשחקים ונשכחים. הגבולות הטריטוריאליים בין מדינות האיחוד שהלכו והטשטשו בעבר משורטטים שוב בצבעים בולטים לעין. המאבק בין הממשלות הלאומיות, המבקשות כל אחת לדאוג למניעת קריסה מוחלטת בארצה ,לבין הנציבות האירופית הממונה על שמירת האמנות של האיחוד האירופי, הולך וגובר מיום ליום. תעשיית הטלקומוניקציה ותעשיית הרכב הן שתי תעשיות מדגימות: תחום הטלקומוניקציה הוא אחד התחומים היחידים שעדיין נושא את עצמו ואף מעוניין להשקיע בפיתוח ערוצי תקשורת מתקדמים יותר, אך זאת בתנאי שתובטח לו "ודאות תכנונית", על-פי הגדרתו, כלומר שהנציבות האירופית לא תטיל עליו מגבלות רגולטיביות, בייחוד בכל הקשור לסיוע ממשלתי. אלא שהנציבות, ובצדק מבחינתה, אינה מעוניינת להגמיש את עקרונות האמנות האירופיות ולאפשר פרוטקציוניזם לאומי. כך נוצר מצב שבחודשים האחרונים התוותה הממשלה הפדרלית בגרמניה תוכניות להרחבת התשתית התקשורתית על-ידי חברת דויטשה טלקום, אלא שתוכניות אלה נתקלות בהתנגדות הנציבות האירופית שרואה בקשר העסקי בין ממשלת גרמניה לבין דויטשה טלקום צעד המונע שוויון בתנאים עסקיים ביחס לתאגידי תקשורת אחרים. באופן כללי יש התמרמרות בתעשיית התקשורת לנוכח כוונתה של הנציבה האירופית וויויאן רדינג להביא לידי הוזלה של עד כדי 70% במחירי שיחות הסלולארי. המצב בתעשיית הרכב מדגים את ממדי הבעיה בצורה הרבה יותר חריפה. ממשלות צרפת וגרמניה מעוניינות כל אחת לתרום לצמצום ממדי המשבר הכלכלי באמצעות תמיכה בתעשיית הרכב, שנחשבת בעגה האירופית כ"תעשיה מערכתית", כלומר תעשיה בעלת חשיבות אסטרטגית. התערבות הממשלות הלאומיות בתעשיה זו היא יותר מסוכנת להמשך קיומו של האיחוד האירופי במתכונתו הנוכחית, באשר היא יוצרת מתיחות מסוכנת בין המדינות החברות לבין עצמן. נשיא צרפת סרקוזי הודיע בפברואר האחרון על תוכנית להזרמת 6 מיליארד אירו לתעשיית הרכב הצרפתית ב-5 שנים, בתמורה להתחייבות לא לסגור מפעלים בצרפת בתקופה זו. ימים ספורים לאחר הודעתו זו הגדיל לעשות נשיא צרפת כאשר הכריז: "אנו רוצים לעצור את העברתם של מפעלי רכב צרפתיים מחוץ לגבולות המדינה וייתכן כי נשיב לצרפת אותם מפעלים שכבר נמצאים במדינות אחרות. אם אנו מעניקים סיוע כספי לתעשיית הרכב שלנו, איננו רוצים לראות עוד מפעל שעובר לצ'כיה". ראש ממשלת צ'כיה מירק טופולנק זעם למשמע הכרזה זו, המהווה חילול העקרונות הבסיסיים ביותר של האמנות האירופיות בדבר שוק פתוח, חופשי מהתערבות ממשלתית. נלי קרוס, הנציבה לענייני תחרות כלכלית של הנציבות האירופית, אכן יצאה נגד התוכנית הצרפתית שאותה היא הגדירה כפרוטקציוניזם לאומי; אולם נשיא הנציבות האירופית בארוסו הודיע כי במקרה זה יש להבין את עמדת סרקוזי, המבקש למנוע את התרחבות ממדי האבטלה בארצו. ניתן לשער כי בארוסו מבקש להימנע מעימות עם הנשיא הצרפתי לנוכח העובדה כי בסתיו הקרוב תמונה נציבות חדשה, ובהיותו מעוניין להמשיך בתפקידו הרם כנשיא הנציבות ,הוא יזדקק לתמיכה צרפתית. קנצלרית גרמניה מרקל הביעה את מורת רוחה מעמדת בארוסו, שלטענתה עושה הנחות לא לגיטימיות לצרפת. והנה גרמניה עצמה לא רק שאינה חפה מחטא הפרוטקציוניזם, אלא שהיא זו המובילה אותו במשך השנים, כשהביטוי הבולט ביותר שלה הוא "חוק פולקסווגן" שהתקבל עוד ב-1960 עם הפרטת החברה, ואשר נועד להבטיח את המשך גרמניותה של החברה על-ידי כך שמשקיעים זרים לא יוכלו לרכוש יותר מ-20% ממניות השליטה, וכמו-כן שיובטח ייצוג משמעותי לנציגי הממשלה הפדרלית או המקומית בדירקטוריון החברה ללא כל קשר לכמות המניות המוחזקות על-ידי הממשלה. עתה, בעת המשבר הכלכלי, יש לחצים על ממשלת מרקל מהחוגים הסוציאל-דמוקרטיים המרכיבים את ממשלתה לתמוך בחברת אופל שסכנת קריסה מרחפת מעל ראשה, ומשמעות הדבר הצטרפות 50,000 אנשים נוספים למעגל האבטלה. בעוד חודשים מספר ייערכו בחירות כלליות בגרמניה, ועל-רקע זה קשה לראות את ממשלת גרמניה מחרישה נוכח סכנת הקריסה של אופל ואינה עושה להצלתה (יש לציין כי הצלת אופל תלויה גם בצעדים מצד חברת האם שלה, ג'נרל מוטורס). לא ייפלא, אפוא, שראש ממשלת צ'כיה, שהיא עתה המדינה המכהנת כנשיאת האיחוד האירופי, הזהיר לאחרונה ש"התסריט של שנות ה-30' של המאה העשרים עלול לחזור על עצמו", ושר האוצר של גרמניה שטיינברוק אמר כי הוא חושש שמדינות אירופה עודמות בפני "מרוץ נברנים", שהם עכברוני קוטב קטנטנים בעלי ראייה חלשה, הממהרים אל שפת צוקי הקוטב ונופלים משם אל מותם בשל קוצר ראייתם.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square