קני אותי, סין

"אין מדינתי זקוקה לסין בשעה שיש מימון אירופי, אך בהעדר מימון כזה סין היא אלטרנטיבה הכרחית", אמר דיפלומט ממזרח אירופה. היקף מעורבותה של סין בכלכלה האירופית הולך וגדל וההערכה היא כי עד 2020 תגיע היקף ההשקעה הישירה הסינית באירופה לטריליון דולר

המשבר הפיננסי-כלכלי הפוקד את אירופה מהווה הזדמנות פז עבור סין להשתלט על נתחים של הכלכלה האירופית, וממילא גם להשפיע על הפוליטיקה הבין-מדינתית בתוך האיחוד האירופי. על-פי מחקר הנערך על-ידי "המועצה האירופית ליחסי חוץ" ואשר עדיין לא פורסם במלואו, עולה כי סין מנצלת את הבקיעים בסולידריות האירופית, אשר קיימים זה שנים גם בלא קשר למשבר הנוכחי אך אשר העמיקו עוד יותר בעטיו, על-מנת לרכוש אגרות חוב ממשלתיות של מדינות אירופיות. אין הכוונה לרכישת מה שידוע כיורו-בונדס, שהם אגרות חוב בינלאומיות אשר נסחרות, למרות שמם, במטבע שאינו דווקא אירופי, אלא מדובר בעסקות בילטרליות בין סין למדינות אינדיווידואליות החברות באיחוד האירופי. בעסקות כאלו רוכשת סין, ישירות או באמצעות מרכזים פיננסיים בהונג-קונג או סינגפור או איי קיימן, איגרות חוב ממשלתיות או קונצרניות של מדינה או תאגיד מסוים, ובכך היא גם מעמיקה את כושר השפעתה הפוליטית על המדינה או התאגיד הספציפי. על-מנת למנוע מעקב אירופי אחרי הרכישות הסיניות משתמשת סין גם בשרותיו של צד שלישי, מה שמאפשר לה רכישה מסיבית מבלי לעורר עליה חשד של השתלטות. אכן, למוסדות הרלוונטיים של האיחוד האירופי קשה, עד כמעט בלתי אפשרי, לעקוב אחרי מסע הקניות הסיני. דרך נוספת להעמקת אחיזתה של סין בכלכלה האירופית היא השתתפות במכרזי רכש או פרויקטים של הממשלות האירופיות השונות. כיום מסתובבות ברחבי אירופה משלחות סחר רמות דרג של סין ומחפשות להשקיע במיזמי תשתית שונים ובעיקר בטכנולוגיות ירוקות. הדיבידנד הצפוי לסין כתוצאה מאסטרטגית רכישה זו איננו רק כלכלי כי עם גם פוליטי. החלטות ברמה של האיחוד האירופי מתקבלות בהצבעה במועצת השרים האירופית אך לא על בסיס של שוויון בין המדינות החברות אלא שקלול הקולות נעשה על-פי נוסחה מורכבת הלוקחת בחשבון את גודל אוכלוסייתה של כל חברה. החל משנת 2014 החלטות במועצת השרים האירופית תתקבלנה רק על בסיס הסכמה של 15 חברות, לפחות, המייצגות 65% מתושבי האיחוד האירופי. במקרה כזה סין יכולה לבנות לעצמה שדולה אפקטיבית בתוך מועצת השרים האירופית, וביחוד כאשר מדובר בלחץ על מדינות חברות קטנות כגון המדינות הבלטיות, מלטה, קפריסין ויוון. באמצעות לחץ כזה על מדינה בעלת חוב לסין תוכל זו האחרונה להשפיע על תוצאות הצבעה במועצת השרים בסוגיות הנוגעות לאינטרסים שלה. כיום קשה לקבוע, כאמור, את היקף מעורבותה של סין בכלכלה האירופית גם בשל העובדה שכ-80% מההון הסיני המוזרם בעולם משונע בידי מרכזי כספים חיצוניים ליבשת הסינית. יחד עם זאת על-פי המועצה האירופית ליחסי חוץ השקיעה סין באירופה מאז תחילת 2008 64 מיליארד דולר, כאשר יותר ממחצית מסכום זה הושקע מאז אוקטובר אשתקד. ההערכה היא כי עד 2020 תגיע היקף ההשקעה הישירה הסינית באירופה לטריליון דולר. הסינים אורבים במיוחד למדינות האיחוד האירופי אשר אינן מקבלות כספים מקרנות האיחוד המספיקים להקמת מיזמים חיוניים להם. במהלך המחקר של המועצה האירופית ליחסי חוץ רואיין דיפלומט ממדינה מזרח אירופית החברה באיחוד שאמר כי "אין מדינתי זקוקה לסין בשעה שיש מימון אירופי, אך בהעדר מימון כזה סין היא אלטרנטיבה הכרחית". דיפלומט אחר ממדינה חברה ים תיכונית התבטא בצורה חריפה יותר כשטען: " מה עשתה עבורנו אירופה, ובעיקר גרמניה לאחרונה? איך מעיזות החברות החזקות באיחוד לתבוע מאתנו תאום מדיניות כלפי סין בשעה שתאום כזה אינו על-פי האינטרסים שלנו, שהרי האינטרסים הכלכליים שלנו ושל גרמניה שונים". כך הולכת אירופה ומתרחקת משאיפתה להוות שחקן מרכזי בזירה הגלובלית.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square