סירת הצלה ושמה אנגולה

לנוכח מצבה הכלכלי של פורטוגל קיימת מגמה אצל חלק מאזרחיה להגר חזרה למקומות שהיו מושבותיה, ובין היתר הפכה אנגולה לאחד מהיעדים המבוקשים

▪ ▪ ▪

פורטוגל היא אחת ממדינות האיחוד האירופי שכלכלתן נתונה על עברי פי פחת. היא סובלת מצניחה בצמיחה הכלכלית, מאבטלה של 16%, חובה הלאומי מוערך ב110% מהתוצר, והגרעון התקציבי שלה עומד על 6% מהתוצר-כפליים מהמותר על-פי אמנות גוש האירו. כלכלה מצומקת ולא מפותחת הייתה ממאפייני פורטוגל מזה עשרות בשנים. ב-1932 עלה אנטוניו סלזר לשלטון בפורטוגל ועד מותו בשנת 1970 הוא הנהיג משטר דיקטטורי בארצו. הפילוסופיה המדינית-כלכלית של סלזר הייתה למנוע מארצו התפתחות קפיטליסטית מצד אחד כמו גם גלישה אל עבר הסוציאליזם מצד שני. הוא האמין במשק מרקנטיליסטי, ושלא כמו קברניטי אירופה בשנים האחרונות, חשש מאוד מחובות, ובאופן אובססיבי הוא אגר זהב ולא דאג להשקעות. הוא ניסה לנווט את ארצו במשעול צר שבין קפיטליזם שאותו הוא תיעב לבין סוציאליזם שאותו תיעב לא פחות, אך לא היה יכול למנוע התחככות בשניהם גם יחד. התוצאה הייתה שפורטוגל לקתה ברע שבשתי השיטות ונשארה ארץ מפגרת שרמת החיים בה הייתה דומה יותר לזו שבאפריקה מאשר לזו שבאירופה. מצבה הכלכלי של פורטוגל השתפר במידת מה לאחר עידן הדיקטטור, וליתר דיוק, עם הצטרפותה לשוק האירופי ב-1986, שנה שבה גם שכנתה האיברית הצטרפה. השיפור הכלכלי לא היה דרמטי ופורטוגל נותרה הארץ הענייה ביותר בקהילייה האירופית. לא היה קל למחוק את השפעת שנות שלטונו הארוכות של סלזר. הגירה חזרה בעברה הייתה פורטוגל מעצמה קולוניאלית בעלת מושבות בשלוש יבשות. אחת ממושבותיה החשובות והעשירות ביותר הייתה אנגולה שבאפריקה שם שלטה פורטוגל מסוף המאה ה-15. חשיבותה הכלכלית של אנגולה לפורטוגל הייתה רבה בשל מחצביה הרבים. אפילו סלזר בזמנו נאלץ לבגוד בעקרונותיו הכלכליים ולהתיר השקעות זרות לפיתוח אנגולה שם התגוררו כחצי מיליון אירופאים. בראשית שנות ה-60 של המאה העשרים פרץ באנגולה מרד נגד שלטון פורטוגל, ולאחר מאבק ממושך זכתה אנגולה לעצמאות ב-1975, וחלק ניכר מהמתיישבים הפורטוגזים חזר לארצו. והנה, עתה לנוכח מצבה הכלכלי של פורטוגל קיימת מגמה אצל חלק מאזרחיה להגר חזרה למקומות שהיו מושבותיה, ובין היתר הפכה אנגולה לאחד מהיעדים המבוקשים. אלה הם מהגרי עבודה. התנועה היא מאירופה לאפריקה כמו גם למדינות דרום אמריקה. הערכות מצביעות על כך כי ב-2011 היגרו 120,000 פורטוגזים מארצם, מחציתם בגיל למטה מ-30. היעד המבוקש ביותר הוא ברזיל. על-פי נתוני השלטונות שם עלה מספר הפורטוגזים המבקשים אשרות תושב קבע מ-276,703 ל-328,856 בין דצמבר 2010 ל-יוני 2011. זאת בנוסף לעובדים ,סטודנטים הנמצאים בברזיל בסטטוס ארעי. ב-2010 הוערך מספר הפורטוגזים החיים באנגולה ב-92,000. מושבה פורטוגזית לשעבר זו נחשבת כיום כ"נווה מדבר "כלכלי. אחד משבועוניה של פורטוגל התבטא לאחרונה כי "על כל אניה טרופה בפורטוגל יש סירת הצלה באנגולה". מפלס הבערות באנגולה הוא גבוה במיוחד ועל כן יש להניח שהגירה פורטוגזית לשם עוד תגביר את התפתחותה הכלכלית מה שיאפשר הגירה נוספת. מצב התעסוקה בפורטוגל הוא כה עגום עד אשר ראש הממשלה פדרו קואלו, (אשר גדל באנגולה) התבטא בזכות הגירת אזרחיו דורשי העבודה למושבות לשעבר, ובייחוד לברזיל ואנגולה, אלא שהוא כנראה לא לקח בחשבון שהגירת עובדים מיומנים מארצו עלולה לעכב עוד את התפתחותה הכלכלית. מכל מקום תופעה זו של מהגרי עבודה מאירופה לאפריקה היא עוד אחת מתעלוליו של שר ההיסטוריה.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square