אינטרמאריום

ברית האינטרמאריום אמורה לקום מתוך התשתית הקיימת כבר של שיתוף פעולה בין צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ופולין, במסגרת הידועה בשם "מדינות וישגראד", על שם העיירה ההונגרית שבה הוקמה מסגרת זו ב-1991, על-מנת לתאם ביניהן עמדות לקראת הצטרפותן לאיחוד האירופי

▪ ▪ ▪

התרופפות מסגרת האיחוד האירופי והמתיחות המאפיינת את הגיאופוליטיקה של מזרח אירופה, מעוררות זיכרונות על ההיסטוריה העקובה מדם של אזור פולין, אוקראינה בלרוס והמדינות הבלטיות - אזור שההיסטוריון האמריקני טימותי סניידר מכנה "ארץ הדמים" BLOODLANDS. הזיכרונות מעלות חששות, ואלו מניבות תוכניות ליצירת בריתות אסטרטגיות חדשות. על תוכנית אחת כזאת הנהגית בחוגי ממשל בפולין ובחוגים אזרחיים באוקראינה בשורות הבאות: מלחמת האזרחים ברוסיה בסוף העשור השני של המאה ה-20, תוצאת המהפכה הקומוניסטית ב-1917, הלכה ודעכה לקראת 1920 כשיד הקומוניסטים על העליונה במאבקם עם "הלבנים" מתנגדי המהפיכה. אלא שתוך דעיכתה, התרגשה על רוסיה צרה מלחמתית חדשה בדמות פלישה של צבא פולין, מדינה שזה עתה זכתה בעצמאות בעקבות נפילת האימפריות של רוסיה הצארית, וקיסרויות גרמניה ואוסטריה. פולין שאפה להשיב לעצמה את תפארת עברה האימפריאלי מהמאה ה-16 עת שלטה על חלקים מאוקראינה, רוסיה הלבנה וחלק מהאזור הבלטי. בראש הצבא הפולני עמד המרשל יוזף פילסודסקי, לאומן הידוע בשנאתו לרוסים. אל פילסודסקי חבר המנהיג האוקראיני (האנטישמי) סימון פטליורה אשר גם הוא שאף להשליך עול רוסיה מעליו. כוונת שני המנהיגים הייתה להבטיח עצמאות ארצותיהם באמצעות כריתת ברית ביניהן. פטליורה אף הבטיח לפילסודסקי, כי יסכים לשליטת פולין בשטחים באוקראינה המערבית שהיו חלק מהאימפריה הפולנית בימי תפארתה. בתחילה נחל הצבא הפולני הישגים יפים והצליח לכבוש את קייב, אלא שהצבא האדום הרוסי התעשת, הדף את הפולנים ואף התקרב לוורשה. הוא נעצר רק לאחר שצרפת שיגרה את גנרל וויגאן לסייע לצבאות פילסודסקי. בחוזה ריגה שנחתם בין הצדדים בתום מלחמה זו, הסכימה רוסיה למסור לשליטת פולין שטחים נרחבים באוקראינה וברוסיה הלבנה - שטחים שחזרו אליה בתחילת מלחמת העולם השנייה, כפי שנקבע בנספח הסודי להסכם מולוטוב (שר החוץ הסובייטי) - ריבנטרופ (שר החוץ של גרמניה הנאצית). פולין החדשה קמה לאחר מלחמת העולם הראשונה כדמוקרטיה פרלמנטרית, אך כמו כל הדמוקרטיות החדשות שקמו באירופה באותה עת המשטר סבל מחוסר יציבות. בשנת 1926 השתלט פילסודסקי על הסיים (הפרלמנט הפולני) בעזרת שלושה גדודי צבא ושלט כדיקטטור (למרות שבאופן רשמי פולין המשיכה להיות דמוקרטיה) עד יום מותו ב-1935. מדיניות החוץ של פילסודסקי התמקדה בשתי מטרות, שהן למעשה אחד: החלשת כוחה של האימפריה הסובייטית, והבטחת גבולותיה של פולין מפני חמדנותה של רוסיה במזרח ושל גרמניה במערב. לשם כך נקט פילסודסקי בשני קווי מדיניות מקבילים: האחד כונה "פרומיתאיזם" והשני - "אינטרמאריום" (בלטינית: בין הימים). הראשון נועד לסייע לקבוצות מיעוטים אירידנטיות ברחבי האימפריה הסובייטית במאבק נגד השלטון והשני שאף ליצור ברית בין מדינות השוכנות בין הים הבלטי לבין הים השחור והים האדריאטי כנגד כל חמדנות טריטוריאלית מצד רוסיה הסובייטית במזרח וגרמניה במערב. המדינות שנועדו להוות את הברית היו רובן ככולן מדינות חדשות שקיבלו עצמאותן בעקבות מלחמת העולם הראשונה. הן לא בורכו בגבולות טבעיים ושכנו בין שתי הענקיות רוסיה וגרמניה. במאמר זה אעסוק באינטרמאריום: רעיון גיאופוליטי זה עלה לאחרונה בחוגי ממשל פולניים בעיקר לאחר שמפלגת "חוק וצדק" הלאומנית עלתה לשלטון, וקיבל ביטוי ברור מפי נשיא פולין השמרן אנדז'יי דודה Duda בביקורו ברומניה בנובמבר 2015. הוא הדגיש שני היבטים בנאומו: מדינות אירופה המזרחית והמרכזית חייבות לנקוט בקו מדיניות אחיד, וכי על נאטו להרחיב את פריסת בסיסיו מזרחה. ראוי לציון בהקשר זה, כי באותה עת של ביקור הנשיא הפולני אירח נשיא רומניה קלאוס יוהאניס (ביקר בארץ במרס ש.ז.) ראשי מדינות מהבלטיקום, סלובקיה, הונגריה ובולגריה, כלומר מדינות אינטרמאריום בפוטנציה. הרעיון הועלה כבר לפני עשור על-ידי לך קצ'ינסקי שהיה נשיא פולין בשנים 2010-2005, אבל אז היה זה יותר בהקשר של יצירת ברית לאספקת אנרגיה סדירה. בחודשים האחרונים עלה הרעיון לנוכח ההתפתחויות הגיאופוליטיות במזרח אירופה כגון כיבוש חצי האי קרים והמלחמה בדונבאס וכן לנוכח החשש של פולין כי האיחוד האירופי המאבד מכוחו ויוקרתו הבינלאומית לא יעמוד לה ביום פקודה אם תמצא עצמה מול איום רוסי משמעותי. ברית האינטרמאריום אמורה לקום מתוך התשתית הקיימת כבר של שיתוף פעולה בין צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ופולין, במסגרת הידועה בשם "מדינות וישגראד", על שם העיירה ההונגרית שבה הוקמה מסגרת זו ב-1991, על-מנת לתאם ביניהן עמדות לקראת הצטרפותן לאיחוד האירופי. עתה בכוונת הממשלה הפולנית להציע גם למדינות הבלטיקום, לרומניה, בולגריה ואוקראינה להצטרף ולהרחיב מסגרת זו לכדי ברית אינטרמאריום גדולה וחזקה יותר שתוכל להרתיע איומים רוסיים. גם באוקראינה ובבלרוס יש המשתעשעים ברעיון של הקמת ברית כזו: בראשית יולי ש.ז. התכנסו בקייב נציגים של גופים כלכליים, אזרחיים ופוליטיים ממדינות מזרח ומרכז אירופה לדיון לא רשמי ברעיון. ניקולאי קרבצ'נקו ממארגני הכנס טען, כי יש להתחיל בגרעין קטן ולהתרחב בהדרגה כפי שאופיינה התפתחותו של האיחוד האירופי. גם בבלרוס נשמעו קולות בכיוון זה, אפילו לפני פלישת רוסיה לקרים, מפני שהיה ברור, כמאמר אחד הפרשנים שם, ש"יש להקים מערכת לבלימת התפשטות מהמזרח. וולודומיר גורבולין מי שהיה ראש המכון הלאומי למחקר אסטרטגי באוקראינה, ומונה לאחרונה ליועצו של נשיא אוקראינה פורושנקו מצוטט אף הוא כמי שתומך באינטרמאריום. לרעיון האינטרמאריום אין עדיין תמיכה גורפת באירופה, ורמת הסבירות שהתוכנית תתגשם אינה גבוהה. המדינות המיועדות לברית כזו אינן מהוות גוש אחיד מבחינת האינטרסים והתרבות הפוליטית שלהן. הונגריה, למשל, תתרחק מכל חיכוך עם רוסיה. ויקטור אורבן ראש ממשלתה השמרנית דווקא רואה בפוטין שותף לתרבות פוליטית ובפועל מתקיימים קשרי אינטרסים בין שני המנהיגים. גם הסלובקים לא ימהרו להסתכסך עם רוסיה. ראש ממשלת סלובקיה רוברט פיצו נועד עם פוטין ב-25 לאוגוסט ש.ז. והוא אמור להציג בפני מנהיגי האיחוד האירופי את עמדות רוסיה בכל הסוגיות שעל הפרק ביחסי רוסיה עם האיחוד. למרות סנקציות האיחוד האירופי על רוסיה מתכונן פיצו להגביר את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות, ויתכן, על-פי מקורות שונים, שסלובקיה תשמח לקבל סיוע רוסי להקמת מקורות אנרגיה גרעיניים. בולגריה עצמה עדיין לא החליטה היכן עומדים האינטרסים שלה ביחס לרוסיה. היא אומנם חברה באיחוד האירופי, אך עדיין אינה בטוחה כי חברות זו יכולה להבטיח לה תמיכה בעמידה מול רוסיה. נראה אם כך שפולין יכולה לסמוך רק על הצטרפות ליטא, לטביה, אסטוניה ורומניה, אך אלה כמו גם אוקראינה הן במעמד כלכלי וצבאי המציב אותן יותר כמדינות נתרמות מאשר תורמות. לגבי זו האחרונה אני מניח כי על-רקע היסטוריית היחסים העכורים בינה לבין פולין היא לא תקבל בברכה את מנהיגותה של האחרונה. פולין עצמה, שכלכלתה אומנם טובה ביחס לשכנותיה המזרח אירופיות, אינה בגודל ובעוצמה כזו, של גרמניה, למשל, שיוכלו להעניק לה מעמד של מנהיגת גוש מדינות, ובוודאי כך אם היא לא תיתמך על יד מעצמת-על כארצות הברית או לפחות מעצמה אירופית כגון גרמניה. זו האחרונה שאמנם לא תראה בעין רעה ברית כזו, תימנע מהרפתקת עימות עם רוסיה, מדינה שיש לה איתה עסקי גז אדירים. עם זאת, על-רקע מצבו של האיחוד האירופי ובהתחשב בעובדה שכבר היום ישנם בריתות מסוימות בין מדינות בתוך האיחוד, כגון בין מדינות סקנדינביה, אין לשלול לחלוטין היתכנות של הקמת מסגרת כלשהי לשיתוף פעולה אסטרטגי בין מדינות האינטרמאריום. ככלות הכול הכנס הנזכר לעיל באוקראינה נערך תחת הסיסמה "לבה של אירופה פועם במזרח".

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square