ניצחון טראמפ מעלה חששות ביטחון באירופה

אך עיקר החשש המתבטא בימים אלה הוא באשר לעתידה של ארכיטקטורת הביטחון באירופה, זאת עקב הצהרותיו של טראמפ כי ארצו לא תהיה "השוטר של העולם" וכי הוא מצפה מהאירופים להעצים את חלקם בביסוסה של ארכיטקטורה זו

▪ ▪ ▪

בחירתו של טראמפ לנשיא ארצות הברית הפיקה גל של הצהרות היסטריות בארץ ובעולם. אישיותו וסגנון מערכת הבחירות שלו העלו בקרב רבים חששות באשר לקווי המדיניות שינקוט בענייני פנים וחוץ. סיגמאר גבריאל, סגן הקנצלר מרקל, רואה בבחירת טראמפ מתן רוח גבית לחיזוק מגמות לאומניות/אוטוריטאריות גם באירופה, שתבלוטנה בעיקר בבחירות הכלליות העומדות להיערך בשנה הבאה בגרמניה ובצרפת. הבריטנתקות עצמה היא אחד ממבשרי מגמות אלה, לדעת חלק מהפוליטיקאים האירופיים. ישנם גם חששות באשר לעתיד השיחות על הסכמי סחר בין אירופה לאמריקה כמו גם על המכשול שממשל טראמפ עלול להציב בדרך להסכמים בתחום מדיניות האקלים. אך עיקר החשש המתבטא בימים אלה הוא באשר לעתידה של ארכיטקטורת הביטחון באירופה, זאת עקב הצהרותיו של טראמפ כי ארצו לא תהיה "השוטר של העולם" וכי הוא מצפה מהאירופים להעצים את חלקם בביסוסה של ארכיטקטורה זו, מה גם שארצות הברית לא תגן על מדינות נאטו אשר לא תמלאנה התחייבותם לברית. אורסולה פון דר ליין שרת ההגנה של גרמניה כבר הודיע כי על מדינות האיחוד האירופי להיערך להגדלת תקציב ההגנה שלהן. "אירופה חייבת להציג רצון פוליטי משותף על-מנת להיות רלוונטית יותר בתחום הביטחון האירופי והעולמי" אמרה השרה. נורברט רוטגן, יו"ר וועדת החוץ של הבונדסטאג הגרמני אמר כי בחירת טראמפ מהווה "קריאת השכמה" לאירופה להתכונן לנטילת אחריות גדולה יותר לביטחון העולם. דאגה עמוקה עולה מצד גרמניה והמדינות ממזרח לה, ובעיקר המדינות הבלטיות החוששות מפני יוזמה הרפתקנית רוסית באחת מהמדינות הבלטיות, זאת גם מאחר שטראמפ ופוטין הביעו סימפטיה הדדית איש לרעהו. נורברט רוטינגן אמר כי עמדת טראמפ ביחס לרוסיה מהווה " איום על יכולתו של המערב להתייצב אל מול האתגר של רוסיה הלאומנית האגרסיבית". שאלות מפתח בדיון זה מתייחסות קודם לכל לרמת המוטיבציה של העם הרוסי ושליטיו, או שמא נכון יותר, ההנהגה הרוסית ועמה, לפתוח בהתקפה צבאית החורגת ממלחמה היברידית . ולאחר שנבדקה עומקה והיקפה של המוטיבציה השאלה השנייה היא האם הריאליה הצבאית והנתונים הגיאו-אסטרטגיים מספקים רקע נוח ליוזמה כזו, וכמובן מה תהיה מטרת האופנסיבה הרוסית. והשאלה השלישית המעניינת בעיקר את חברות נאטו המזרח אירופיות, מה תהא תגובתה של נאטו בעידן דונלד טראמפ. ברשימה זו אתייחס רק לשאלה הראשונה ואשתדל להתייחס לשאלות האחרות ברשימות הבאות.

התרסה בוטה

ביוני 2007 הכריז הנשיא פוטין באיסטנבול שרוסיה שומרת לעצמה את הזכות לחזור ולהשפיע על הבלקן ועל הים השחור, אזורים שהיא רואה אותם כבר מהמאה ה-19 כנתונים לתחום השפעתה

רוסיה היא בעלת תודעה קולקטיבית היסטורית אימפריאליסטית עוד מקדמת דנא. שליטיה הצארים וראשי הכנסייה הפרבוסלאבית שלה ראו את ארצם כיורשת הקיסרות הרומית המזרחית, היא ביזנטיון, ויש באקדמיה הטוענים כי השם רומאנוב של שושלת הצארים האחרונה מקורו בתפיסה זו שהם יורשי הקיסרים הרומיים המזרחיים. באפריל 2005 הכריז פוטין בפגישה עם פוליטיקאים ואנשי פרלמנט כי התפרקותה של ברית המועצות הייתה אסון גיאופוליטי לרוסיה. על-פי סקרי דעת קהל הנערכים ברוסיה על-ידי "מכון לבדה", המוחזק כמהימן, קינתו של פוטין ביטאה הלך הרוח של רוב האזרחים. אכן, כאשר התפרקה ברית המועצות ל-15 מדינות עצמאיות, היו אוקראינה והמדינות הבלטיות במעמד רגשי מיוחד בדעת הקהל הרוסית, גם בגלל האוכלוסייה האתנית הרוסית במדינות אלו. ביוני 2007 הכריז הנשיא פוטין באיסטנבול שרוסיה שומרת לעצמה את הזכות לחזור ולהשפיע על הבלקן ועל הים השחור, אזורים שהיא רואה אותם כבר מהמאה ה-19 כנתונים לתחום השפעתה. הצהרתו זו של פוטין הייתה במסיבת עיתונאים, ולא בשיחת חדרי חדרים, ומבחינה זו היוותה התרסה בוטה כלפי מגמות ארה"ב באזור זה. אכן, לרוסיה כוונות גלויות להחזיר אזורים אלו, ואף את מדינות מזרח אירופה, ובייחוד מדינות הבלטיקום לתחום השפעתה, למרות שמדינות מזרח אירופה ברובן הן חברות האיחוד האירופי ונאטו. המסורת הגיאופוליטית הרוסית היא גורם דומיננטי המסביר את מדיניותו האגרסיבית של פוטין. מאז שרוסיה החלה להתפתח לדרגת מעצמה רב אתנית מהמחצית השנייה של המאה ה-16 בימי איוון האיום חששו שליטיה כי גבולותיה הארוכים נטולי המכשולים הטבעיים יפתו כוחות זרים לנגוס בטריטוריה הרוסית. הפלישות של נפוליון ושל היטלר והשליטה של האימפריה העות'מנית בחלקים של אוקראינה ביססו את הפרנויה הגיאופוליטית של רוסיה וחיזקו אצל שליטיה אקסיומה מדינית לפיה ארצם חייבת להיות מוקפת במדינות גרורות חלשות, שלא תלטושנה עיניים לעבר הטריטוריה שלה. הוסף לכך את ההערכה הנסמכת על סקרים שרק רבע מהרוסים (האתניים) רואים עצמם אירופים, ורק 15% הכריזו כי הם מזדהים וקשורים לתרבות האירופית. השוני התרבותי בין רוסיה לאירופה המערבית (ככל שראוי לדבר על אירופה המערבית כמקשה תרבותית אחת) מתבטא גם בדת. הנצרות הרוסית שונה מזו הקתולית והפרוטסטנטית אשר אפיינו את התרבות האירופי, ומאז שפוטין עלה לשלטון הוא חידש את הברית שהייתה קיימת בין הכנסייה לבין השלטון בתקופה הצארית. הכנסייה הרוסית היא רכיב חשוב במדיניות החוץ של רוסיה שכן באמצעותה מנסה השלטון ליצור אתוס רוסי אנטי-מערבי שגם יוחדר לאוכלוסיות במדינות הגובלות עם רוסיה. בעימות הרוסי - מערבי הניכר לעין כנובע מאינטרסים גיאופוליטיים או כלכליים שזורים, אם כן, גם רכיבים תרבותיים חשובים. אם פטר הגדול רצה לפתוח "חלון אל המערב" בתחילת המאה ה-18 הרי שפוטין אינו מגלה שביעות רצון מכל מה שחודר דרך חלון זה.

טווח בינוני

כבר ב-2001 הביעה ארצות הברית את דאגתה על כי רוסיה מציבה נשק גרעיני טקטי בקאלינינגראד, המובלעת הרוסית בין פולין לליטא, זאת בניגוד להסכם בין נאטו לרוסיה, והנה המצב כיום הוא שרוסיה עוד הגבירה את נוכחותה הצבאית שם

התפשטותה של הברית הצפון אטלנטית, נאטו, מזרחה לאחר קריסתה של ברית המועצות ערערה אצל הרוסים את תחושת הביטחון שלהם. הם יכלו להשלים עם הצטרפותן של פולין, צ'כיה והונגריה לנאטו ב-1999, אך כאשר התפשטותה של נאטו לא נעצרה במדינות אלה אלא גם כיסתה את המדינות הבלטיות הגובלות ברוסיה ב-2004 נתפס המהלך על-ידי ההנהגה הרוסית כהתרסה בוטה אשר מערערת יסודות גיאופוליטיים מסורתיים בסיסיים של רוסיה. לזאת רוסיה לא הסכימה, ועל-פי טענות ממשלתה היא הגיעה להסכם עם נאטו עוד בשנת 1997 על כך שלא יוצבו כוחות קבע של נאטו במדינות הבלטיות. (טענה זו המצוטטת גם על-ידי מקורות דיפלומטיים מערביים אינה נכונה. ומתברר לי שגם מקורות אלה לא תמיד קוראים את נוסחי ההסכמים). מהלכים רוסיים קונקרטיים והצהרות של פקידים רוסיים בתקופת פוטין - מדבדב מהווים אינדיקציה לכך שהשלטון הרוסי אכן חותר להשיב לרוסיה את מעמדה האימפריאלי, ולהלן לקט קצר של דוגמאות לכך: ב-1999 הודיעה רוסיה על הוצאת צבאותיה ממולדביה לא יאוחר משנת 2002, ואילו המציאות כיום ש-2000 חיילים רוסיים מוצבים בחבל הפורש של טרנסניסטריה. כבר ב-2001 הביעה ארצות הברית את דאגתה על כי רוסיה מציבה נשק גרעיני טקטי בקאלינינגראד, המובלעת הרוסית בין פולין לליטא, זאת בניגוד להסכם בין נאטו לרוסיה, והנה המצב כיום הוא שרוסיה עוד הגבירה את נוכחותה הצבאית שם. בחודש שעבר דווח כי הרוסים מעבירים למובלעת טילי איסקאנדר המסוגלים לשאת ראשי חץ גרעיניים טקטיים, מה שכמובן מסכן את הטריטוריה הבלטית כמו גם את פולין. ב-2014 האשימה מחלקת המדינה של ארצות הברית את רוסיה בהפרת הסכם מ-1987 המגביל הצבת טילים לטווח בינוני, למרות שההפרות הרוסיות נרשמו כבר ב-2008. רוסיה התגרתה כמה פעמים במדינות הבלטיות. ב-2007 נערכה התקפת סייבר רוסית על אסטוניה, מדינה החברה באיחוד האירופי ובנאטו, זאת בתגובה על כך ששלטונות המדינה הסירו אנדרטת ברונזה שהוקמה שם על-ידי הסובייטים ב-1947 לציון "שחרור" אסטוניה מהנאצים על-ידי הצבא הרוסי. המסורת הסובייטית, ולאחר מכן הרוסית, מעלה על נס, כערך תרבותי היסטורי, את הניצחון על גרמניה הנאצית ב"מלחמה הפטריוטית הגדולה", ואת שחרור הארצות הבלטיות. הסרת אנדרטת הניצחון נתפסת על-ידי הרוסים כפגיעה בערך היסטורי תרבותי זה. מזה מספר שנים עורכת רוסיה תמרונים אוויריים וימיים באזור סקנדינביה ומעלה תביעות טריטוריאליות באזור הקוטב הצפוני, מה שמשקף את מגמתה להשיב לעצמה מעמד אימפריאלי. ב-2007 הוביל חבר הדומה (הפרלמנט) הרוסית ארתור צ'ילינגרוב משלחת ימית לקוטב הצפוני, שם הציב דגל רוסי והכריז כי האזור הארקטי הוא רוסי וכי רוסיה תוכיח שהקוטב הצפוני אינו אלא המשך של היבשת הרוסית. ב-2008 תקפה רוסיה את גאורגיה, ועד היום היא שולטת ב-20% מהטריטוריה הגאורגית. אילו נשאל סקנדינבי ב-2008 בתקופת מלחמת רוסיה בגאורגיה מהם שלושת האיומים הביטחוניים המדאיגים ביותר על סקנדינביה התשובה הייתה ללא היסוס: רוסיה! רוסיה! רוסיה! כך טען בזמנו שר ההגנה הפיני יירי האקאמיס. מפקד צבא נורבגיה גנרל סוור דיסן הביע חשש כי תאבונה של רוסיה לשליטה במקורות אנרגיה ושדות דיג עלולה להציב בפני ארצו אתגרים רציניים, וכי במקרה של עימות אין לצפות לעזרה מצד נאטו. בחוגי ההגנה בסקנדינביה רווחה ההנחה, עוד טרם המלחמה בגאורגיה, כי הרוסים גורסים שמדיניות חוץ מוצלחת היא זו המסתייעת בכוח צבאי מאסיבי, באיומים צבאיים ובנכונות להפעיל צבא. גנרל הצבא השוודי אנדרס בראנשטרום הכריז בראשית שנה זו (2016) כי ארצו "עלולה למצוא עצמה תחת מתקפה תוך שנים ספורות". הכרזה זו יצאה באותו שבוע בו אישר מזכ"ל נאטו בדוח שנתי של הברית כי מטוסי טופולב וסוחוי רוסיים ערכו משחק סימולציה של מתקפה גרעינית על מתקנים שוודיים בחודש מרס 2013. סוכנויות ביון שוודיים מעריכים כי במשחק הסימולציה דימו הרוסים מתקפה על שתי מטרות: האחת מטה של "מתקן הרדיו של ההגנה הלאומית" National Defense Radio Establishment שבו מפוענחים אותות הנקלטות על-ידי הביון השוודי והוא גם מהווה מרכז התרעה בפני התקפה צבאית, והשנייה בסיס חיל-האוויר השוודי האגשולט דרומית לבירה שטוקהולם. בשנה שעברה לאחר שדנמרק הודיעה על הצטרפותה לתוכנית ההגנה נגד טילים בליסטיים באירופה שיזמה ארצות הברית אמר שגריר רוסיה בדנמרק בראיון עתונאי כי הדנים אינם ערים לתוצאות מהלך כזה שעלול להביא להתקפה רוסית גרעינית על ספינות דניות שבהן תוצבנה מערכות ההגנה האמריקניות. המגמות האימפריאליות ניכרות גם באגף הדרומי של היבשת הרוסית. רוסיה הגבירה את נוכחותה הצבאית בבסיס שיש לה בארמניה, מדינה הגובלת בטורקיה החברה בנאטו, מה שמשקף רצון להבטיח את בטחונו של האגף הדרומי של רוסיה גם כן. סיפוח חצי האי קרים והניסיון הרוסי לספח, באופן עקיף, את לוהנסק ודונצק, אזורים במזרח אוקראינה בהם אוכלוסייה דוברת רוסית- כל אלה מחזקים את ההערכה שברוסיה קיים היום יסוד נפשי קולקטיבי המאפשר יוזמה של הרפתקה צבאית, למצער מוגבלת, באזור הבלטי. וכמובן, לא יזיק לבחון מה תהא תגובתו של טראמפ.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square