מדיניות הבלימה חייבת לשוב

חיל-האוויר הרוסי הגביר בחודשים האחרונים את טיסות הסיור שלו באזורי האוויר של סקנדינביה ושל מדינות נאטו רוסיה מקציבה אחוז גבוה מהתוצר, 4.5%, לצרכי הגנה שזה יותר מכפלים מאשר חברות נאטו האירופיות

▪ ▪ ▪

באחד ממאמרי הקודמים התייחסתי להיתכנות של יוזמת פעולה צבאית רוסית נגד אחת ממדינות הבלטיות כתגובה להתפתחויות גיאופוליטיות בגבולותיה המערביים, הצפון מערביים והדרום מערביים בשנים האחרונות, אשר על-פי התפיסה המסורתית הרוסית מערערים את ביטחונה ואת מעמדה האימפריאלי. ברשימה זו אתייחס לפעילות רוסית קונקרטית המעידה על הכנות, לכאורה, יש להדגיש, לפעולות מסוג זה וכן להיערכות נגד של כוחות נאטו. רוסיה ערכה בשנתיים האחרונות כתריסר תמרונים בעוצמה רבה סמוך לגבולה עם המדינות הבלטיות. ב-2014 השתתפו בתמרונים, אשר לא כולם הוכרזו מראש, 100,000 חיילים. השלטונות הליטאים אף מאשימים את רוסיה בניסיונות לגייס סוכנים, הן מקרב החיילים והן מקרב אנשי עסקים ליטאים. לפני מספר חודשים הודיעה רוסיה על כוונתה לבצע מאות תרגילים צבאיים ביבשה באוויר ובים עד סוף אוקטובר ש.ז., חלקם בשיתוף צבאות בלרוס ומונגוליה. התרגילים נערכו באותה עת שכוחות נאטו ביצעו את תמרון אנקונדה 16, שאליו אתייחס בהמשך. רוב התרגילים נערכו בדרום מערב רוסיה. השתתפות צבאות מונגוליה ובלרוס מוכיחה כי הרוסים מבקשים להקים מעין ברית צבאית משלהם, דוגמת "ברית וורשה", מה שגם ייתן ביטוי מעשי למגמת הקמת אזור אירו-אסיאתי בהנהגתה אל מול האיחוד האירופי ונאטו. בספטמבר האחרון הושקה סדרת משחקי מלחמה, אומנם בקנה מידה מצומצם, בין יחידות רוסיות ליחידות פקיסטניות תחת שם הקוד "ידידות 2016". שתי מדינות אלו עמדו משני צדי המתרס בתקופת המלחמה הקרה. חיל-האוויר הרוסי הגביר בחודשים האחרונים את טיסות הסיור שלו באזורי האוויר של סקנדינביה ושל מדינות נאטו במטוסי קרב מדגם סוחוי, במטוסי תצפית מדגם איליושין ובמטוסי תובלה מדגם אנטונוב, מה שמאלץ מטוסי קרב של מדינות נאטו, בעיקר מבריטניה, דנמרק וגרמניה להגיח על-מנת להניסם. רק בחודשיים האחרונים הוזנקו לאוויר מטוסים גרמנים קרוב לארבעים פעמים. מטרת הרוסים במה שנראה לנאטו כהתגרויות אוויריות היא, כדברי דיפלומט אסטוני, להבהיר באלף דרכים שונות שהם הכי חזקים באזור, וכי אזור זה שייך להם". ככלל, רוסיה מקציבה אחוז גבוה מהתוצר, 4.5%, לצרכי הגנה שזה יותר מכפלים מאשר חברות נאטו האירופיות, ועל-פי הערכת נאטו כיום מוצבים באגפה המערבי של רוסיה 330,000. חיילים כאשר 95000 הם במערך התקפי סמוך לגבולה עם מדינות נאטו.

כוונות מלחמתיות

חילות רוסיים מסוגלים להגיע לטאלין, עיר הבירה של אסטוניה בזמן של בין 36 ל-60 שעות לצבא נאטו יהיה קשה, בהיערכות הנוכחית, ובהתחשב בנתונים הגאוגרפיים לעצור את הצבא הרוסי

האם כל התכונה הזאת בצד הרוסי מצביעה על כוונות מלחמתיות? אם כן מה תהיינה המטרות הצבאיות של רוסיה? התשובה לשאלה הראשונה היא, כמובן, שאין להסיק מסקנות חד-משמעיות. מטבעו של צבא שהוא עורך תמרונים, ולעוקבים אחרי הצבא הרוסי במשך שנים ידוע כי צבא זה חובב תמרונים. ייתכן גם שהתמרונים נועדו לאותת לא רק לאירופה אלא גם לסין, וברור גם שתמרונים אלה נועדו להגביר מכירות נשק. התשובה לשאלה השנייה גם היא אינה חד-משמעית. מכון המחקר ראנד האמריקני ערך משחקי מלחמה המדמים התקפה צבאית רוסית על המדינות הבלטיות ותגובה צבאית של מדינות נאטו. בין המסקנות נקבע כי חילות רוסיים מסוגלים להגיע לטאלין, עיר הבירה של אסטוניה בזמן של בין 36 ל-60 שעות. לצבא נאטו יהיה קשה, בהיערכות הנוכחית, ובהתחשב בנתונים הגאוגרפיים לעצור את הצבא הרוסי. ספק גדול אם נאטו תרצה להעצים כוחותיה על-מנת לנסות ולהניס את הצבא הרוסי מטאלין נוסח הפצצת חאלב. אלא שלדעתי מטרותיה של רוסיה לא יהיו אלא להביך את נאטו, לגרום לחילוקי דעות בין חברותיה ולערער את אמינותה בקרב המדינות הבלטיות, ועל-ידי כך לאלץ את המערב להגיע להסכם חדש על שרטוט אזורי השפעה באירופה כפי שהיה בעידן המלחמה הקרה. לשם כך אין צורך בכיבוש טאלין. מספיק להעמיד את סעיף ההגנה ההדדית של נאטו (סעיף 5) במבחן גם על-ידי מחטף טריטוריאלי לא גדול, בנוסח חבל הדונבאס האוקראיני, באמתלא של הגנה על זכויותיהם של הקבוצות האתניות-רוסיות בלטביה ואסטוניה. (באסטוניה, למשל, חיים מעל 330,000 רוסים). אילו הכנות נרשמות בחזית נאטו לנוכח התכונה הרוסית? כבר ביוני 2014 הכריז הנשיא אובמה על השקת היוזמה לחיזוק המחויבות של ארצות הברית לביטחונה של אירופה European Reassurance Initiative. יוזמה זו באה לביטוי כבר בשנת התקציב 2015 כאשר הוקצבו מיליארד דולר כהקצבת חרום לנוכח "האגרסיביות הרוסית." היוזמה כללה תוכניות להגברת הנוכחות הצבאית באירופה המזרחית, אימונים ותמרונים עם צבאות אירופיים, הכנת ימחי"ם והקמת תשתיות של בסיסים, שיפור שדות תעופה וכבישים. האמריקנים החלו לשלוח יחידות על בסיס של רוטציה לפולין ולמדינות הבלטיות, וחיל-האוויר האמריקני הוסיף מטוסי אף-15 למשימות השיטור בשמיים הבלטיים.

עת פקודה

נראה כי יוזמה אמריקנית זו, ובעיקר הצבת אמצעי לחימה במערב אירופה, מצביעה על מחויבות לזמן ארוך מתוך תפיסה שהאיום הרוסי הוא ממשי ולתקופה ארוכה

אובמה הודיע כי רק בפולין עצמה יוצבו 900 חיילים אמריקנים. ספינות קרב נשלחו גם לים השחור שם ערכו תמרונים עם ספינות של חילות הים של רומניה ובולגריה. יצוין כי הקצבה מיוחדת זו נעשתה במסגרת קריטריונים טכניים מיוחדים של "תקצוב מלחמה", המשוחררת ממגבלות תקציב רגיל, והיא אושרה הן על-ידי הנשיא אובמה והן על-ידי הקונגרס למרות שקריטריונים אלו לא התקיימו. יוזמה זו שאמורה הייתה להיות חד שנתית הורחבה, ונוספו לה עוד 789 מיליון דולר. דרישת הממשל לשנת 2017 היא הוספת תקציב בסך 3.4 מיליארד דולר כשהחלק הגדול של סכום זה מיועד למילוי הימחי"ם במערב אירופה (הרחק מהגבול הרוסי) באמצעי לחימה שיכללו גם טנקים וארטילריה שיהיו זמינים לכוחות צבא אם יועברו לשם בעת פקודה. נראה כי יוזמה אמריקנית זו, ובעיקר הצבת אמצעי לחימה במערב אירופה, מצביעה על מחויבות לזמן ארוך מתוך תפיסה שהאיום הרוסי הוא ממשי ולתקופה ארוכה. שר ההגנה האמריקני קרטר הגדיר את רוסיה כאיום ברשימה אחת עם סין, אירן, קוריאה הצפונית ודאעש. ומה באשר לחברות נאטו האחרות? חלקן הקטן מתגייס למשימת ההרתעה; רובן לא יותר מאשר באופן סמלי. בריטניה תציב בשנה הבאה מאות חיילים באירופה. 800 מהם נשלחים לאסטוניה מלווים ברכב משוריין כמו גם תגבורת של מטוסי קרב מסוג טייפון, אשר יסיירו בשמי אסטוניה וגם, וזו הפעם הראשונה, בשמי רומניה. גרמניה, אשר עומדת להעלות את תקציב ההגנה שלה בשנם הבאות, תשגר כוח בן 500 חיילים לליטא כחלק מכוח ההרתעה של נאטו. היא גם מתכוונת להגדיל את תקציב ההגנה שלה מ-34 מיליארד אירו ל-39 מיליארד לשנה. התגבורת הכוללת בגבולה המזרחי של נאטו תכלול 4000 חיילים על הקרקע שיתחלפו ברוטציה. פולין היא אחת מחברות נאטו המודאגות ביותר. היסטוריית היחסים שלה עם רוסיה מצדיקה זאת. זה כבר שנים שצבאה עובר תהליך מודרניזציה, תקציב ההגנה שלה עלה בשנה החולפת ב-18%, היא מהדקת קשרים צבאיים עם מדינות באזור, ובין השאר יש לה קשרי רכש צבאי עם מדינת ישראל. מאז 2006 עורך הצבא הפולני תרגילים דו-שנתיים גדולים תחת שם הקוד "אנקונדה", וביוני האחרון השתתפו בתרגיל מלבד 12,000 חיילים פולנים גם 14,000 חיילים מצבא ארצות הברית ועוד מספר יחידות מארצות נאטו אחרות - ובסך הכול 31,000 חיילים. היה זה תרגיל מלחמה כולל בהשתתפות חילות יבשה אוויר וים, כוחות מוצנחים, כוחות הנדסה קרבית רב-לאומיים, לוחמת אב"כ ותרגול יירוט מטוסים וטילים.

מבחן קשה

נראה כי הצבא הרוסי העסוק בסוריה ובמזרח אוקראינה, וכפי הנראה עוד יהיה עסוק שם זמן רב, לא יהין לכבוש מדינה בלטית שלמה, מה שיסבך אותו בחזיתות שונות בעת ובעונה אחת, אלא רק נתח טריטוריאלי מסוים

אך המעניין ביותר הוא העלייה הדרמטית במספר המתנדבים למיליציות צבאיות שאינן חלק מהצבא הפולני הסדיר. מיליציות אלה אינן תופעה חדשה בפולין. הן קיימות מזה עשרות שנים, אלא שמאז הפלישה הרוסית לקרים נרשמה התעוררות רבה והתגייסות למיליציות, וזאת אף טרם עלייתה לשלטון של הממשלה הלאומנית הנוכחית בסוף שנת 2015. גיוס חובה בוטל בפולין ב-2008 אך בעקבות הפלישה לקרים קרא שר ההגנה הפולני הקודם לבני הגילאים 18 - 50 להתנדב למיליציות. יושב-ראש הפרלמנט הפולני אף עודד את חברי הבית לעבור אימוני נשק על-מנת להוות דוגמה לשאר האזרחים. על אחת כמה וכמה שהממשלה הלאומנית הנוכחית מעודדת זאת. בכל הראיונות לעיתונות הזרה מדגישים פוליטיקאים פולנים וחברי המיליציות את האיום הרוסי כסיבה להתגייסות המוגברת. מיליציות כאלה מוקמות עתה גם בארצות הבלטיות ובפינלנד. התגרות צבאית רוסית אכן תעמיד את ברית נאטו במבחן קשה. העדר תגובה הולמת פירושה מכת מוות לברית. כבר היום זוהי ברית רופפת. למרות ממדי תרגיל "אנקונדה 16" הוא לא הוגדר כתרגיל של נאטו, בין השאר כיוון שכמה מדינות חברות כגון גרמניה וצרפת התנגדו להגדרה זו מחשש שזה ייתפס אצל הרוסים כפרובוקציה. זאת לנוכח דרישתה של ממשלת פולין להציג את התרגיל כתגובה להיערכות הצבא הרוסי. כאמור לעיל נראה לי כי הצבא הרוסי העסוק בסוריה ובמזרח אוקראינה, וכפי הנראה עוד יהיה עסוק שם זמן רב, לא יהין לכבוש מדינה בלטית שלמה, מה שיסבך אותו בחזיתות שונות בעת ובעונה אחת, אלא רק נתח טריטוריאלי מסוים. האם נאטו תיכנס למלחמה בשל כך? אומנם סעיף 5 באמנת הברית מחייב עזרה הדדית למדינה החברה המותקפת אבל אין הוא מתייחס באופן ספציפי לסוג עזרה כלשהו ואינו מחייב תגובה צבאית דווקא. כלל לא בטוח שהמדינות הבלטיות עצמן תעלוזנה לנוכח הפיכת ארצותיהן לשדות קטל. עם זאת ברית נאטו תהיה חייבת להגיב, ולרשותה אמצעים שונים שהראשון שבהם הטלת סנקציות כלכליות מלאות הכוללות הפקעת נכסים רוסיים במערב, גירוש רוסיה מהמסלקה הבינלאומית "סוויפט", וסגירת קווי אשראי, מה שיחמיר ביותר את מצבה הכספי, וכמובן צמצום או הפסקה מוחלטת של ייבוא גז טבעי מרוסיה. אומנם אירופה התמכרה לגז רוסי, אך האמת היא שכלכלתה של רוסיה תלויה יותר בייצוא הגז לאירופה, ובקשרים כלכליים בכלל. השאלה הגדולה היא אם מדינות אירופה חברות נאטו אכן תקבלנה על עצמן להיגמל מהגז הרוסי, החלטה קשה אבל אפשרית, ולייבא אותו מארצות אחרות. גם אופציה צבאית אפקטיבית יכולה לבוא בחשבון, מבלי להפוך את הארצות הבלטיות לאזור מדמם. התגובה יכולה להופיע מחוץ לאזור הבלטי. כוחות נאטו יכולים למנוע מעבר אניות רוסיות מהים השחור אל הים התיכון, ובכך להחליש את הכוחות הרוסיים בבסיסיהם בסוריה. טורקיה, חברה וותיקה בנאטו, חולשת על מיצרי הבוספורוס והדרדנלים. גם אניות רוסיות המגיעות מהים הצפוני אל הים התיכון עלולות להיחסם על-ידי כוחות ימיים ואוויריים של נאטו. תגובה משמעותית של נאטו, בין בשדה הכלכלי, בין בשדה הצבאי תאלץ את ההנהגה הרוסית לחתור להסדר שיסיים את היוזמה ההרפתקנית. מסקנה זו מתחזקת גם לאור הלקחים מפרשיות הרפתקניות שיזם המשטר הסובייטי בתקופת המלחמה הקרה. הן במשבר ברלין הראשון ב-1948 שיזם סטלין והן במשבר ברלין השני ב-1958 ובמשבר הטילים בקובה בתקופת חרושצ'וב נסוגו הסובייטים לנוכח עמדה תקיפה של המערב. בד-בבד עם תגבור כוחות נאטו הצבאיים באירופה, צעד שיש לו משמעות של גלולת הרגעה בעיקר לפולין ולמדינות הבלטיות, צריכה הדיפלומטיה המערבית, אם תוכל להגיע לעמדה משותפת, להבהיר לפוטין כי כל ניסיון מלחמתי שלו באזור הבלטי יביא לידי תגובת נגד חריפה על-פי המתכון דלעיל. יש לקוות כי ההנהגה הרוסית יודעת לקרוא היסטוריה וכי היא מודעת גם למגבלות כוחה, בעיקר ביחס לכוחות נאטו. אומנם היא הציגה בגאורגיה ב-2008 ובסוריה בימים אלה מצג של כוח צבאי שאי-אפשר לעמוד בדרכו, אבל האמת היא שרוסיה נושאת גן של חולשה כללית סמויה. עימות עם קואליציה טרנס-אטלנטית אינו טיול של יחידות צבא לתוך גאורגיה. קשה להניח שפוטין ירצה ללכוד את עצמו בתוך רשת מסובכת של עימות בחזיתות שונות ולהתיש את כוח ארצו, מה גם שבאגפו המזרחי הרחוק רובץ הענק הסיני, שאתו הייתה לרוסיה הסובייטית סכסוך גבולות ממושך, המבקש להשיג לעצמו הגמוניה באזור ההוא של העולם. בשנת 1947 הכריז נשיא ארצות הברית טרומן על "מדיניות הבלימה" לנוכח כוונתה של ברית המועצות להרחיב השפעתה על-ידי הקמת ממשלות פרו-סובייטיות בטורקיה וביוון. דוקטרינת טרומן הצהירה כי "מדיניותה של ארצות הברית לתמוך בעמים חופשיים המתנגדים לניסיונות של מיעוטים חמושים או כוחות מבחוץ להכניע אותם." דונלד טראמפ חייב לנער את האבק מעל דוקטרינה זו.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square