היסטוריה היא גם הווה

גם שתי עשרות שנים ומחצה אחרי התפרקותו של הגוש הסובייטי מפעפעים רגשות משטמה בקרב פולנים נגד הרוסים

▪ ▪ ▪

הרוסים כועסים. ביום א' 13 לאוקטובר הופיע לפתע פתאום בעיר הפולנית גדנסק פסל חוצות המתאר חייל סובייטי מתקופת מלחמת העולם השנייה אונס אישה בהריון מתקדם. יוצר הפסל הוא אמן בן 26 בשם יזי' ז'ומצ'יק אשר ביקש למחות באמצעי אמנותי זה על עשרות אלפי מעשי אונס שביצעו החיילים הסובייטים תוך שהם מזנבים בצבא הגרמני הנסוג בשלהי מלחמת העולם השנייה, ולתת ביטוי לכאב וסבל קורבנות אונס באשר הן שם. המשטרה הפולנית סילקה את הפסל שעות ספורות לאחר הצבתו, וז'ומצ'יק צפוי לעמוד לדין על-פי סעיפים מסוימים בחוק הפולני המתייחסים להסתה גזענית (במקרה זה נגד הרוסים). השגריר הרוסי בוורשה אלכסנדר אלכסייב הוציא הודעת גינוי נזעמת לפיה האמן חילל את זכרם של 600,000 החיילים הרוסיים אשר "מסרו נפשם למען שחרורה ועצמאותה של פולין". אכן, גדול היה זעמו של אלכסייב לנוכח העובדה שז'ומצ'יק הציב את פסלו סמוך לאנדרטה לזכר החיילים הסובייטים המוצבת בגדנסק עוד מימי השלטון הקומוניסטי. הרשומות ההיסטוריות אכן מעידות בוצעו עשרות אלפי מעשי אונס בפולין ובגרמניה על-ידי החיילים הסובייטיים בשלהי המלחמה. היו חיילים שאף לא חסו על נשים יהודיות ששרדו את הזוועה הנאצית, אך בעיקר אנסו נשים גרמניות הן על אדמת פולין, ובעיקר בגדנסק (היא דנציג, בגרמנית), והן על אדמת גרמניה. 600,000 החיילים הסובייטים לא נפלו על מזבח שחרורה של פולין אלא למען העברתה משעבוד של דיקטטור נאצי לדיקטטור קומוניסטי. גם שתי עשרות שנים ומחצה אחרי התפרקותו של הגוש הסובייטי מפעפעים רגשות משטמה בקרב פולנים נגד הרוסים, שהרי היסטוריית הדיכוי הרוסית ששיאה היה בתקופת מלחמת העולם השנייה היא רבת שנים, עוד מסוף המאה ה-18, עת שלטה האימפריה הרוסית בחלקיה המזרחיים של פולין. ז'ומצ'יק נתן ביטוי בוטה במיוחד לרגשות משטמה אלה. היוונים כועסים. פסל של אלכסנדר מוקדון רוכב על סוסו הוצב במרכזה של סקופייה בירת מקדוניה. מדוע כועסים היוונים? מקדוניה הכריזה על עצמאותה מהרפובליקה היוגוסלבית המתפוררת בשנת 1991 אוכלוסייתה של המדינה, המונה קצת יותר מ2- מיליון נפש מורכבת מ-64% מקדונים סלאבים, 25% אלבנים אתניים, 3% טורקים, וכמעט 2% צוענים. למרות זאת הגרסה הרשמית של ממשלת מקדוניה היא כי קבוצת הרוב האתנית איננה סלאבית אלא היא מתייחסת לבני מקדוניה העתיקה ששליטה המפורסם ביותר, אלכסנדר הגדול , הקים את האימפריה ההלניסטית. כאן שורש הכעס היווני. "ממשלת מקדוניה גונבת לנו את ההיסטוריה" טוענת ממשלת יוון זה שנים מאז הכריזה מקדוניה על עצמאותה. מקדוניה ההיסטורית האמתית היא יוונית, גם מבחינה אתנית וגם מבחינה גיאוגרפית, ואילו המדינה המוכרת כיום כמקדוניה היא ברובה סלאבית מבחינת אוכלוסייתה, וגם מקומה הגאוגרפי חורג מגבולות מקדוניה ההיסטורית, כך לדברי היוונים. מקדוניה האמתית הרי היא חבל ארץ בצפונה של יוון, טוענת ממשלת יוון. למחלוקת זו של שניים אוחזין בשם אחד השלכות פוליטיות חשובות ביותר. מקדוניה, מדינה ענייה, מעוטת אוכלוסין מבקשת להתחיל תהליך הצטרפות לאיחוד האירופי ואילו יוון מטילה וטו על כך, כמו גם על סיכויי הצטרפותה של מקדוניה לנאט"ו, כל עוד היא לא תוותר על השם ההיסטורי "מקדוניה", שהרי שם זה אינו אלא מעשה עיוות ההיסטוריה וגנבת דעת העולם. אכן, מאז הכרזת עצמאותה של מקדוניה מכנה אותה יוון, כמו גם צרפת, גרמניה, ספרד ועוד חברות באיחוד האירופי בכל הפורומים הבינלאומיים ובכל אמצעי התקשורת כ"הרפובליקה המקדונית של יוגוסלביה לשעבר" Former Yugoslav Republic of Macedonia. אך מקדוניה מסרבת להיפרד משם המאציל עליה הילה של חשיבות אתנית-היסטורית. ניכר כי תביעה לאותנטיות אתנית עדיין חשובה בעולמנו , אשר על כן השם "מקדוניה" נקבע על-ידי שלטונותיה כקביעה קונסטיטוציונית. והנה לאחרונה, הוסיפו המקדונים חטא על פשע בהצבת הפסל של אלכסנדר הגדול במרכז סקופייה הבירה. אמנם, אין כיתוב מפורש שמדובר באלכסנדר הגדול. סקופייה אינה מעוניינת להרגיז את שכנתה הדרומית יתר על המידה. הכיתוב הוא: "הלוחם על גב הסוס", אך כל ילד יכול לזהות מיהו לוחם זה. שני פסלים באירופה מחיים חלקי היסטוריה בתוך ההווה, ובהיות ההיסטוריה חרושת קונפליקטים וזרועת מלחמות גועש גם ההווה.