ביקור נתניהו ב'ליבה הפועם של אירופה'

חשיבות אירוע זה נעוצה בכך שארבע המדינות הללו הידועות כמדינות וישגראד הן חלק מהאיחוד האירופי אולם מהוות גוש אופוזיציוני למדיניות הגוש בהנהגת גרמניה, בעיקר בנושא ההגירה הבלתי מרוסנת לאירופה

▪ ▪ ▪

ביקורו של ראש הממשלה נתניהו בהונגריה הוא בראש וראשונה בעל משמעויות כלכליות. שיתוף פעולה עם ישראל בתחומי האנרגיה, מים ומערכות רכב אוטונומיות הוא אינטרס הונגרי חשוב. הונגריה מתעניינת ברכישת גז מישראל, ובפיתוח מערכות רכב אוטונומיות, שכן יש בה מפעלים לייצור מנועי מכוניות ושאר חלקי חילוף. לביקור זה יש גם משמעויות אסטרטגיות רחבות יותר. נתניהו ייפגש גם עם עמיתיו מפולין צ'כיה וסלובקיה שיגיעו להונגריה לוועידת פסגה. חשיבות אירוע זה נעוצה בכך שארבע המדינות הללו הידועות כמדינות וישגראד הן חלק מהאיחוד האירופי אולם מהוות גוש אופוזיציוני למדיניות הגוש בהנהגת גרמניה, בעיקר בנושא ההגירה הבלתי מרוסנת לאירופה. ארבע מדינות אלה מהגוש הסובייטי לשעבר התלכדו כקבוצת אינטרס בשנת 1991 בעיירה ההונגרית וישגראד לתאם ביניהן עמדות לקראת המשא-ומתן עם הנציבות האירופית על תנאי ההצטרפות לאיחוד. המיקום הגאוגרפי של מדינות אלה כמו גם מרכיבים חשובים בהיסטוריה ובתרבות שלהן מעמידות אותן במצב של עימות מול מוסדות האיחוד האירופי ומול גרמניה, נותנת הטון החשובה באיחוד, ובעיקר בכל הקשור למדיניות ההגירה. ב-2015 החליטה נציבות האיחוד האירופי כי כל מדינה חברה חייבת להשתתף בנטל קליטת זרם המהגרים השוטף את חופי אירופה, ולכך התנגדו מדינות וישגראד. ראש ממשלת פולין הודיעה כי ארצה לא תיכנע להחלטה זו שמשמעותה "ייבוא טרור לפולין". בביקורו בפולין תמך הנשיא טראמפ בעמדת הממשלה הפולנית ואף התייחס אל פולין כאל "אומת האמונה". הנציבות האירופית, לעומת זאת, הגיבה באיומי עונש על פולין, כמו גם על הונגריה וצ'כיה המורדות. השר ההונגרי זולטן בולאג העלה טעם תרבותי לסירובה של ארצו, בהבהירו כי בדת האסלם מוטבעות משמעויות פוליטיות מה שמונע ממהגרים מוסלמים להיטמע אל תוך התרבות הדמוקרטית האירופית אשר הפרידה בין דת למדינה. עימות זה בין הנציבות לבין פולין והונגריה הרחיב את השסע הקיים בלאו הכי בין הנציבות האירופית לבין שתי החברות הללו על-רקע האשמות שהן העבירו חוקים המגבילים את חופש התקשורת ואת אי-תלות הרשות השופטת בארצותיהן. אכן, דת ומדינה מופרדות זו מזו במדינות האיחוד האירופי, ובכלל ניכר כי תש כוחה של הנצרות באירופה,אך קביעה זו נכונה בעיקר לגבי אירופה המערבית שבה הבכורה היא לסנטימנטים ולמושגים ליברליים פוסטמודרניים. בארצות מזרח אירופה, בין אלה החברות באיחוד האירופי כגון קבוצת וישגראד, ובין אלה שאינן חברות, מהווה הסנטימנט הדתי גורם לא מבוטל, עדיין. ויקטור אורבן ראש ממשלת הונגריה הצהיר בפירוש כי יש לשמור על אירופה נוצרית. בראשית 2016 התקבל בסלובקיה חוק שאינו מאפשר לקבוצות דתיות המונות פחות מ-50,000 תושבים ליהנות מתקציבי מדינה לשימור דתן ותרבותן. חוק זה היה צעד ברור נגד כל ניסיון להשתרשות האסלם בסלובקיה שמספר אזרחיה המוסלמים כיום מוערך בין 2,000 ל-5,000. רוברט פיצו ראש ממשלת סלובקיה הצהיר בפירוש כי אין לאסלם מקום בארצו, וכי הוא מתנגד לקליטת עשרות אלפי מוסלמים. "איננו רוצים לשנות את המאפיינים של ארצנו המבוססים על המסורת הדתית המתודיסטית קונסטנטינית". (מתודיוס וקונסטנטין היו אחים מיסיונרים במאה התשיעית שהשפיעו על עיצוב הנצרות והתרבות הלאומית של הסלבים). גם ההיסטוריה הלאומית של פולין קשורה קשר אמיץ עם הנצרות, עד כדי כך שאפילו תחת השלטון הקומוניסטי ציינה פולין ב-1966 אלף שנה לייסודה, הווי אומר להטבלתו לנצרות של מיישקו הראשון שליטה באותו זמן. ממד חדש אכן, מכון הסקרים פיו קובע בפרסום משנה זו כי בארצות מזרח אירופה יש התעוררות דתית כחלק מהעמקת הזהות הלאומית. ידוע כי אבות הלאומיות המודרנית נדרשו לדון בשאלת הדת, ואפילו מבשרי הלאומיות הסוציאליסטית, שהפרדה מוחלטת בין דת למדינה הייתה להם לעיקרון לא יכלו להתעלם מיחסי הגומלין בין דת ללאומיות. ההיסטוריון סאלו בארון טוען בספרו Modern Nationalism and Religion כי "ההצהרות בפרוגראמות של הסוציאליסטים שהדת היא עניין פרטי גרידא היו יותר בגדר סיסמאות קרב מאשר הצגת עובדות." הנצרות היא אומנם דת אוניברסאלית ביסודה אך ההיסטוריה מלמדת שהתהוות האומה מוסיפה לה ממד חדש, רחב יותר, בעל משמעות היסטורית ועל-היסטורית כאחת. הקדושה העומדת ביסוד יחסו של האדם אל בוראו מועתקת אל הוויית האומה ויוצרת את ה- Heilsgechichte"" (היסטוריה קדושה) שלה. היא, בכללותה מתגלה פתאום כבעלת אחריות וייעוד משלה המתבטאים לרוב במושגים גאולתיים. מבחינה זו מתקיימת מציאות אירונית מסוימת לפיה ארצות מזרח אירופה הן אלו אשר משמרות את המרכיב המרכזי הקלסי של התרבות האירופית, בעוד שארצות מערב אירופה מגלות רפיון תרבותי המשתקף גם ברפיון לאומי ההולך ופורם את הרקמה החברתית במדינות הללו. "לבה של אירופה פועם במזרח" צעקה סיסמה באחד מהכנסים האזוריים שהתקיימו ברומניה. הבדלים סנטימנטליים ומושגיים אלה באים לידי ביטוי בתחום הפוליטי - ביטחוני. רמת הערנות לבעיות ביטחון לאומי גבוהה יותר באותן מדינות המבוססות על לאומיות אתנית תרבותית ועל אתוס מסורתי ייחודי מאשר במדינות הנכנעות לגישת הלאומיות הרב-תרבותית ואשר מונחות על מצע רעיוני של אוניברסאליות ליברלית. חברות וישגראד כמו שאר מדינות מזרח אירופה שהיו משועבדות לברית המועצות ואשר מודעות היטב לאובססיה האימפריאלית הרוסית, הן, ודאי, בעלות ערנות ביטחונית גבוהה. די להעיף מבט על מחויבותן לכללי נאטו. מתוך 28 המדינות החברות בברית רק שלוש מדינות, חוץ מארצות הברית ובריטניה, עומדות ביעד של הוצאות צבאיות בשיעור 2% מהתל"ג כנדרש - פולין אסטוניה ויוון. פרופסור וויליאם קילפאטריק מבוסטון מנסח מציאות זו כך: "המערב חזק מבחינה צבאית, אך חלש מבחינה אידיאולוגית. הוא סובל מהעדר אמון בציוויליזציה של עצמו". תמרונים צבאיים קבוצת וישגראד, שעם ראשיה נפגש נתניהו, קמה, כאמור, ערב ההצטרפות לאיחוד האירופי, אך בזמן האחרון הולכות כמה מחברותיה, בצירוף מדינות אחרות שהיו גרורותיה המערביות של ברית המועצות, ומקדמות רעיון למסגרת הגנה ביניהן על-מנת שתהיינה מוכנות לקדם כל רעה ממזרח, זאת לנוכח, מה שנראה, כהתנהגות בריונית מצד רוסיה, מצד אחד וכרפיון מסגרת הגנה של האיחוד האירופי, מצד שני. זהו רעיון האינטרמאריום כלומר תאום הגנה, עדיין לא ברית, בין המדינות השוכנות בין הים הבלטי לים השחור. פולין היא היוזמת רעיון זה בשותפות עם רומניה, ומזה זמן עורכות שתי מדינות אלה תמרונים צבאיים משותפים באזור הים השחור. הונגריה של ויקטור אורבן, שנהנתה מקשריה עם פוטין הקפידה לא להתקרב לתהליך זה אך לאחרונה מסתמן שינוי לנוכח הכרזת הממשלה ההונגרית כי בכוונתה ליטול חלק בתמרונים הצבאיים השנתיים שעורכות רומניה ובולגריה באגן הים השחור. לאחרונה הורחבו גבולות הרעיון עם הצטרפות מדינות בלקן מסוימות, כגון קרואטיה וסלובניה, ואפילו אוסטריה, מה שמצרף גם את הים האדריאטי לכדי "יוזמת שלושת הימים". ב-6 ליולי נערכה בוורשה וועידת פסגה של מנהיגי המדינות שהצטרפו ליוזמה זו. בנוסף למדינות הבלטיות ולקבוצת מדינות וישגראד השתתפו גם רומניה, קרואטיה, (מיוזמות הרעיון עם פולין) בולגריה, סלובניה ואוסטריה. אין להוציא מכלל סבירות כי התעניינותן של הונגריה, אוסטריה, קרואטיה וסלובניה ביוזמה זו נובעת לא מחשש מפני רוסיה אלא על-רקע עלייתה של טורקיה ככוח אזורי משמעותי. "יוזמת שלושת הימים", הנשענת, כאמור, על קבוצת וישגראד, על-אף מרכיבי ביטחון והגנה הכלולים בה, היא בעיקרה בעלת אופי כלכלי, ורוב המדינות המשתתפות בה אינן בגוש האירו. היא מתהווה כתת-מערכת אזורית, כלומר כגוש מדינות בעל אינטרסים אסטרטגיים מובחנים משלו, הן בתחום הביטחוני והן בתחום הכלכלי, שאינם זהים לאלו של המדינות המובילות באיחוד האירופי, ובחלקן אפילו נוגדות להן. מדינת ישראל, על הפוטנציאל הביטחוני והכלכלי שלה יכולה להוות גורם המשתלב באינטרסים המובחנים של תת-מערכת זו, מה עוד ששני הצדדים חולקים סנטימנטים קרובים ביחס לאיום האסלמי וביחס לשאיפותיה הגיאופוליטיות המאיימות של טורקיה. זהו הרקע לביקורו של נתניהו ב"לב הפועם של אירופה", ביקור המהווה שלב נוסף בחיזוק מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
אין עדיין תגים.
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square