רוחות, וירוסים וסרטנים

רוחות ההיסטוריה הנושבות חזק בהווה אינן רק נחלת המזרח התיכון. הן בכל מקום. גם באירופה, ממציאת הנאורות והרציונליזם, גם באירופה המאוחדת, המחפשת מקלט מהן

▪ ▪ ▪

החשש, המוצדק או המדומה, תלוי בזוית הראייה, מפני וירוסים או סרטנים אתניים או פוליטיים המסכנים את לכידותה של החברה הלאומית קיים לא רק באזורים עתירי עימות ושנאה כמו המזרח התיכון, אלא גם בלבה של אירופה, שכפי שידוע היא מתפארת באחדותה, ומסמלת, על-פי הצהרתה, את נצחון הרציונליות הפרגמאטית על הלאומנות חסרת התוחלת. אינני מתכוון לבעיה הקוסוברית, שהרי קוסובו, ומדינות הבלקן בכלל אינן חלק מהאיחוד האירופי. אינני מתכוון לסכסוך גבולות טיפשי בין סלובניה לקרואטיה שכל אחת מהן טוענת לריבונות על מפרץ מים צר בשם מפרץ פירן, שבקושי ניתן להבחין בו במפה גאוגרפית רגילה. זהו סכסוך בין מדינה חברה באיחוד האירופי (סלובניה), לבין מדינה שעדיין אינה חברה (קרואטיה). קרואטיה מבקשת להצטרף לאיחוד, אך סלובניה מעכבת בגלל סכסוך זה. אני מתכוון לגעשי רגשות לאומיים, ואולי אף לאומניים, אשר מבעבעים צפונה ומערבה משם, ואשר גורמים ליחסים עכורים בין שתי אוכלוסיות אירופיות במדינות החברות באיחוד האירופי. הכוונה היא למתיחות הקיימת בין סלובקיה להונגריה, מתיחות שאין להקל בה ראש, בייחוד לנוכח העובדה שסלובקיה כוללת בתוכה קבוצה הונגרית אתנית גדולה, המהווה 10% מכלל האוכלוסיה בת כחמישה וחצי מיליון איש. המושבה ההונגרית בסלובקיה היא אחת מ"פירות" חוזי השלום שנכפו על המדינות המנוצחות בתום מלחמת העולם השנייה. שרטוט הגבולות הבתר מלחמתי הותיר קבוצה הונגרית אתנית גדולה בצ'כוסלובקיה, מדינה שקמה עם התמוטטות האימפריה האוסטרו-הונגרית. שלטון הברזל הקומוניסטי, שחבק את מזרח ומרכז אירופה, מנע חיכוך בין ההונגרים לסלובקים, כפי שלא הותיר מקום לסכסוך בין עמי יוגוסלביה. אך גוויעתה של האימפריה הסובייטית קראה דרור לרגשות הקמאיים של הדגשת הייחודיות האתנית וחיזוק השוביניזם הלאומי. לאחרונה התגברה המתיחות בין הרוב הסלובקי והמיעוט ההונגרי סביב תקנות שונות בענייני שפה, ובייחוד בכל הקשור לשמות גיאוגרפיים בספרי לימוד של המיעוט ההונגרי. היחסים העכורים קיבלו ביטוי חד ומאיים כאשר יאן סלוטה, יושב-ראש "המפלגה הלאומית הסלובקית", שהיא שותפה בקואליציה הממשלתית הנוכחית בסלובקיה נקט בשפה קשה כאשר טען כי ההונגרים הם "סרטן בגוף האומה הסלובקית". המתיחות הבין-אתנית הביאה הרבה הונגרים החיים בסלובקיה לדרוש אוטונומיה מסוימת, אולם דרישה זו לכשעצמה עוררה בקרב סלובקים את החשש מפני מגמה סמויה לנסות ולהביא לידי סיפוח החבל המיושב בהונגרים בחזרה להונגריה על-מנת להקים את "הונגריה הגדולה". בשבוע שעבר אמור היה נשיא הונגריה לבקר בעיר הסלובקית קומרנו, המאוכלסת ברובה בהונגרים אתניים, לרגל הסרת הלוט מעל אנדרטה למלך סטפן הראשון ששלט בהונגריה בסוף המאה העשירית, אלא שממשלת סלובקיה העבירה מסר למשרד הנשיאות בהונגריה שהביקור אינו רצוי במועד זה וכי הוא מתקבל כפרובוקציה. ייתכן שההסתייגות הסלובקית הבוטה מהביקור נבעה מכך שבנרטיב הסלובקי המלך סטפן ההונגרי אינו זכור לטוב בשל מדיניות ההטמעה שנקט כלפי כל האוכלוסיות הלא-הונגריות שהיו נתונות לשלטונו. כך, לפחות, על-פי סוכנות הידיעות הרשמית של סלובקיה. שר החוץ הסלובקי, לעומת זאת, יצא בהודעה רשמית שעמדת ארצו נגד הביקור נבעה מכך שלא הוזמן נציג רשמי של ממשלתו, והרי, על-פי הודעתו של השר, המלך סטפן היה גם מלכם של הסלובקים. אי-הזמנה של אישיות ממלכתית סלובקית לטקס הנערך על אדמת סלובקיה, הוסיף שר החוץ הסלובקי, מהווה צעד פרובוקטיבי כלפי ארצו. ייתכן גם שהעלבון החד שחשו הסלובקים נבע מן העובדה שטקס הסרת הלוט אמור היה להתקיים ביום 21 לאוגוסט, היום בו מציינים הסלובקים את זכרו של אלכסנדר דובצ'ק מנהיגם, שהעז להרים את נס המרד נגד האימפריה הסובייטית ב-1968. ביום מר זה מבחינת הסלובקים (והצ'כים) פלשו כוחות ברית ורשה לארצם כדי לדכא את המרד, והיו אלה כוחות צבא הונגרים שנטלו חלק פעיל בדיכוי המרד במסגרת כוחות ברית ורשה. הסיבה האמיתית היא כמובן שילוב של כל הסיבות שהוזכרו. פרגמטיזם פוליטי וכלכלי הינו גורם חשוב מאוד בפוליטיקה הבינלאומית. מגמות של פיוס ושילוב כוחות בין מדינות לרווחת תושביהן הן מגמות מבורכות, ויש לחתור למימושן. שתי מלחמות עולם, בהפרש של עשרים שנה ביניהן, הביאו את מדינות אירופה לנוס מפני הרומנטיקה האתנית, המיתוסים השבטיים ומפני השוביניזם, הן הכלכלי והן הלאומי, כמפני האש המכלה כל אשר בדרכה. והנה כל אלה אינם מרפים אלא רודפים אחר הנסים מהם. רוחות ההיסטוריה הנושבות חזק בהווה אינן רק נחלת המזרח התיכון. הן בכל מקום. גם באירופה, ממציאת הנאורות והרציונליזם, גם באירופה המאוחדת, המחפשת מקלט מהן.